ההורים התקשו להכיר במציאות, הדודה האכפתית הצליחה להכניס את 'אפשרי' לתמונה. הברזים נפתחו
מ' היה ילד בכור להוריו, נכד ראשון לסבים ולסבתות משני הצדדים, מקור לגאווה ולטיפוח. הוא תינוק מתוק במיוחד, שגדל לילד מתוק ו… מתקשה ליצור קשרים תקינים עם סביבתו. הכל הבינו זאת – פרט לאבא ואמא של מ'… 'מ' הוא ילד מושלם', היה השדר התקיף מכיוון ההורים הגאים, 'אולי קצת מפונק ולכן נמנע מלהתאמץ, אבל הוא ישלים במהרה את הפער'.
מ' נכנס לחיידר רגיל. הישגיו הלימודיים היו סבירים, אולם מבחינה חברתית מצבו הלך והידרדר. תלונות חוזרות ונשנות זרזפו אל ההורים אולם אלו, כמו לא שמעו דבר. ככל שעלה גילו של מ', בלטה השונות שלו מול חבריו. ההורים המסורים שלחו אותו לחוגי העשרה, מהם היה נפלט בדרך כלל ב'פיצוץ'… אולם את המילה אבחון היה הס מלהזכיר. כשמלאו למ' שבע שנים, ודודתו – בוגרת מגמת חינוך מיוחד – הבינה שאין כל סיכוי שתצליח לשכנע את אחיה וגיסתה לבדוק מה קורה, היא שמעה על 'אפשרי'. באורח פלא, הסכימו ההורים לפנות להתייעצות חינם 'רק כדי להרגיע את כל הדואגים למיניהם', כפי שהגדירו. היועצת של 'אפשרי' שענתה לשיחה קלטה את התמונה במהירות: הורים המבוצרים היטב בשלב ההכחשה. בעדינות, ברגישות אך בנחישות, הצליחה היועצת להסביר להורים מ' כי היא 'בצד שלהם', וכי פנייה לאבחון שייעשה כמובן במלוא הדיסקרטיות, יכולה לפתוח עולם של הזדמנויות חדשות בפני הילד. לאחר סדרת שיחות, ניתן 'אור ירוק' לנציגה לפתוח בתהליך… מ' הופנה למאבחנת מקצועית במיוחד, שניחנה במידה לא פחותה של רגישות. כפי שחשדה הדודה המסורה – מ' אובחן כסובל מלקות תקשורת לא פשוטה. צעד צעד, בקצב הנכון להוריו של מ', נבנתה תוכנית העבודה עבורו. הוא החל ללמוד בת"ת מותאם לילדי תקשורת, וכבר בשבוע הראשון ניכרה בו רגיעה: מ' הגיע למקום הנכון. במקביל, הגישו ההורים בהדרכת המומחית של 'אפשרי' תביעה לקבלת גמלה עבורו. היועצת הבינה נכונה, כי סיוע כלכלי יאפשר להורים להתייחס ביתר גמישות לצורך בטיפולים נוספים עבור מ', ואכן כך היה. כיום מ', המקבל סיוע פרא-רפואי במקביל ללימודיו בכיתת התקשורת, הוא מאלו שעבורם הטיפול הוא סיפור של הצלחה. סיפור שראשיתו ב'אפשרי', ומוכיח שבעזרת השם – הכל אפשרי…