שנתיים של ניסיון כושל להחזיק בדירה משלהם סיכלו לכאורה את הסיכוי לקבל סיוע בדיור, אבל אם המשפחה לא ויתרה. למרות היותה נשואה לבעל עם 60% נכות נפשית, כשהיא עצמה סובלת ממחלה כרונית, וארבעה מילדיה מוגבלים ברמות שונות – פ' החליטה להילחם. בסיומו של תהליך עברה המשפחה לקריה החרדית, לדירה עם התאמות נגישות לצרכים
פ' היא 'אמא לביאה' אמיתית. בעלה עבר משבר קשה שלאחריו נותר נכה מבחינה נפשית. ארבעה מתוך ששת ילדיה סובלים מלקויות שונות, ופ', עם דלקת פרקים כרונית, נושאת את הבית כולו על כתפיה. לפני מספר שנים שכנעו אנשים בעלי כוונות טובות את ראש המשפחה לקנות דירה בעיר החרדית, אולם לא טרחו לשאול את עצמם מאין ישולמו דמי המשכנתא… עם נכות נפשית 60%, נכות פיזית ודמי ביטוח לאומי הרחוקים מלכסות את ההוצאות העצומות, נאלצו פ' ובעלה למכור את הדירה לכל המרבה במחיר. כעת היו לא רק נטולי דירה ובעלי חובות, אלא גם נטולי הזכות לקבל סיוע בדיור מן הביטוח הלאומי – סיוע הניתן למשפחות שלא שהו בדירה משלהן עשר שנים רציפות לפחות. השנתיים בהן התגוררו בדירה הכושלת, היו להם אפוא לרועץ.
כאן גילתה פ' נחישות וכוח רצון נדירים, כשהחליטה לקחת את העניינים לידיים ויהי מה. היא ביררה, פנתה לייעוץ, וגילתה סעיף שלא נלקח בחשבון – נכות של שלושה ילדים, ל"ע, מזכה בסיוע ממשרד השיכון. במאמץ עקבי ובלתי נלאה, הגיעה משפחתה של פ' תוך שנתיים בלבד לדירה מותאמת צרכים, בקריה החרדית ובתוככי הקהילה עליה חלמו ואותה אהבו.