הורים מבוגרים לילדת תסמונת דאון לא הצליחו לקבל עבורה יותר מ50% נכות. רק כשנכנסה מלווה מקצועית לטפל בתביעה שלהם, התברר כי ההורים באופן עקבי הטו את התשובות לשאלון, ודיווחו על תפקוד טוב בהרבה מן המציאות. בהכוונת עובדת מקצועית, הם הבינו למה – וסכום הקצבה עלה ב – – אחוז
ש', בת זקונים להורים שעברו את גיל חמישים, היא בעלת תסמונת דאון עם פיגור עמוק. הוריה הגישו עבורה תביעה לקצבת נכות מטעם הביטוח הלאומי, וקיבלו באופן קבוע כ1700 ₪ – סכום המתאים לדרגת נכות של פחות מ50%. לגב' כ', מלווה משפחות בנושא זכאות, הדבר נראה מוזר. בירור מול ההורים ומול הרווחה (??) העלה תמונת מצב מורכבת: התברר כי ההורים, בעשור השישי לחייהם, מצויים בחרדה קיומית מפני היום בו ייאלצו, כקשישים, לטפל בבתם המוגבלת.
חרדה זו גרמה להם 'לייפות' את התשובות לביטוח הלאומי. כך נוצר מיצג שווא של תפקוד מעל הממוצע עבור ילדה עם תסמונת דאון, וכתוצאה ממנו – הוקצתה לילדה קצבת נכות בדרגה נמוכה. בליווי מותאם, הודרכו ההורים למצוא פתרונות לקושי האישי שלהם. במקביל הוגשה תביעה מחודשת, והדו"ח לביטוח הלאומי נמסר בשקיפות. התוצאה: קצבה של 6000 ₪ בקירוב. 'חשוב להטות אוזן לקול הפנימי שלנו' אומרת גב' כ', 'ולבדוק האם הוא משפיע לרעה על העובדות היבשות.
במקרה של ש', הפער היה ניכר גם לעין בלתי מקצועית, אך הטיה – לכל כיוון – בשל גורמים פסיכולוגיים, לחלוטין אינה נדירה. קשב, אכפתיות כמו גם ידע בטיפול רגשי עשויים לעזור'.