הָאֹזֶן מְסָרֶבֶת לִשְׁמֹעַ
הָעַיִן לֹא פּוֹסֶקֶת לִדְמֹעַ
וְהַלֵּב שָׁבוּר לִרְסִיסִים…
שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן לָמַדְנוּ
הִתְפַּלַּלְנוּ, הִתְחַזַּקְנוּ..
קִוִּינוּ שֶׁיִּהְיוּ נִסִּים…
יְהוּדִית!
הִקְרַנְתְּ רֹגַע וְשַׁלְוָה
עָשִׂית רַק טוֹב לַסְּבִיבָה
וְאֵיךְ פִּתְאוֹם נֶעֱלַמְתְּ?
רוֹצָה לְהֵרָדֵם לְרֶגַע
לְהִתְעוֹרֵר כָּךְ בְּפֶתַע
וּלְגַלּוֹת שֶׁהִנֵּה אַתְּ…קַמְתְּ!
וְעַד שֶׁנִּזְכֶּה לִגְאֻלָּה
וְיִבְנֶה הַבַּיִת כְּבַתְּחִלָּה
מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לֵךְ!
עִם כָּל הַחֵן הַיְּהוּדִי
הַמַּרְאֶה הַחֲסִידִי, הַיִּחוּדִי
לֹא נִשְׁכַּח אוֹתְךָ!
נִלְמַד לְעִלּוּי נִשְׁמָתְךָ
נֵלֵךְ בְּדַרְכְּךָ, לְזִכְרְךָ
קוּמִי, כִּי בָּא אֹרֶךְ!!
ת.נ.צ.ב.ה