אם מצאתם את עצמכם עייפים ברמות שלא ידעתם שקיימות, אם כל חופשה מרגישה כמו עוד משימה, אם גם כשהילד מתקדם, אתם נשארים מותשים- זה הזמן לעצור!
להוריד קצת את המשא מהכתפיים.
ולזכור: זה אפשרי.
אתם לא לבד!
יש הורות שהיא מרגשת, מעצימה, מלאה באתגרים של גדילה.
ויש הורות שהיא מערכה.
הורות לילד עם צרכים מיוחדים (צמ״יד) היא לא עוד גרסה מורכבת של הורות. היא משהו אחר.
זו הורות שדורשת נוכחות מלאה בכל רגע נתון: בין אם הילד עם אוטיזם, הפרעת קשב חמורה, עיכוב התפתחותי, בעיה רפואית מתמשכת או קושי רגשי עמוק, ההתמודדות היא יומיומית, רצופה ומתישה.
זה לא נגמר בלילה. זה לא נגמר כשהם בבית הספר. זה לא נגמר כשהילד מחייך.
אצל הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ההורות לעולם לא עוברת ל"מצב שקט". הדאגות לא מוגבלות לשעות הבוקר. בין טיפולים לפגישות, בין ועדות רפואיות למסמכים, בין התקפי תסכול לילדים אחרים בבית שזקוקים לתשומת לב, נבנית לאט לאט שחיקה עמוקה, שלרוב לא מדברים עליה.
זה לא אומר שאתם לא אוהבים את הילד.
זה לא אומר שאתם לא מוכנים להילחם בשבילו שוב ושוב.
אבל זה כן אומר שאתם מותשים.
הזמן שבו משפחות "רגילות" נרגעות- הוא הזמן שבו אתם נכנסים לכוננות. מה יאכל הילד? איך יתמודד עם הרעש? האם יכבדו את הצרכים שלו? איך תסתדרו עם לילה מחוץ לבית?
ומה עם הסבתא שתמיד שואלת שאלות חודרניות מדי, הדודים שלא מבינים, והחברים של הילדים שפתאום שואלים בקול רם מדי "מה יש לו?"
גם הרגעים היפים- מלאים בחרדה. גם השמחות- מתערבבות בכאב.
הרבה הורים לא יודעים שזה לא חייב להיות כך. שקיימות זכויות המגיעות להם לא רק לילד, גם להם כהורים מטפלים.
החל מקצבת נכות לילד, דרך החזרי מס, סיוע בשעות טיפול, ליווי צמוד בבית הספר, זכאות לשעות סייעת, מימון טיפולים פרא-רפואיים, הנחות בארנונה ובתחבורה, ועד גישה לתמיכה נפשית- המערכת יודעת לתת הרבה יותר ממה שנדמה.
אבל… היא לא תנחת אצלכם לבד. מישהו צריך לעזור לכם לדרוש את מה שמגיע.
כאן נכנס לתמונה אפשרי מימוש זכויות. אנחנו כאן כדי להיות הגב שלכם בזמן שאתם עסוקים בלהיות הגב של הילדים. אנחנו בודקים את כל מה שמגיע לכם ומוודאים שתקבלו את זה.
בלי טפסים מבלבלים. בלי מרדפים. בלי להרים ידיים.
מימוש זכויות הוא לא רק עניין כלכלי זה הקלה רגשית. הוא הרגע שבו אתם מרגישים שלא רק אתם נלחמים בשביל הילד.
אם מצאתם את עצמכם עייפים ברמות שלא ידעתם שקיימות, אם כל חופשה מרגישה כמו עוד משימה, אם גם כשהילד מתקדם, אתם נשארים מותשים- זה הזמן לעצור!
להוריד קצת את המשא מהכתפיים.
ולזכור:
זה אפשרי.
אתם לא לבד!