נשירה מן המערכת החינוכית, ירידה רוחנית דרסטית, עזיבת המסגרת הקהילתית –תרחישים הפוקדים את המגזר החרדי וגם הדתי לצערנו לא מעט, וקורעים את הלב כל פעם מחדש. האם ניתן לקבוע שנשירה היא נכות? ובכן, לא הנשירה עצמה כמובן, אבל מסתבר שברוב מוחלט (!) של המקרים, קיימים מאחור קושי, חסר או אתגר שהובילו למצב העגום, וככל שגיל הילד צעיר יותר, סביר יותר שמדובר בגורם חיצוני מוקדם. הפרעות קשב חמורות; הפרעת אישיות נסתרת; מרדנות ('הפרעת התנגדות' או בשמה המוכר יותר ODD) הפרעות קשות המובילות לעבריינות בגיל צעיר (כן, יש דבר כזה, למרבה הצער); וכמובן עכבות רגשיות, ליקויי תקשורת ועקבות של טראומה בלתי מטופלת השכיחים מאד כגורמים לנשירה.

ובכן, מדוע לא ליהנות לכל הפחות ממה שמציע החוק ואולי גם לממן מעט מים ההוצאות בליווי נער או נערה מרדניים? גב' ט' ליבוביץ, מנכ"לית אפשרי, אינה ממליצה לעשות זאת. 'ייתכן אמנם שההורים יחוו רווחה רגעית מבחינה כלכלית' היא אומרת, 'אולם חשבו מה יכול הילד או יכולה הנערה לעשות כאשר יסתבר להם שהם זכאים לקצבה'. מניסיונה, הסיכון למניפולציות, 'ניצול' אומלל של המצב ואף התבוססות מתמשכת בבוץ של הנכות – מהווים סכנה אמיתית לתהליך החיבור מחדש. 'קחו נשימה' היא ממליצה, 'אנחנו נעזור לכם להגיע לכל המידע על הזכויות שלכם – וגם על האפשרויות להעניק לילדכם את הטיפול הממוקד שלו הוא זקוק כדי לעקוף את הקושי ולעלות, בעזרת השם, חזרה אל דרך המלך.