בצעד הראשון במסע המשותף עם "אפשרי", הצוות שלנו תמך בהורים באופן חם ואוהב. הם סייעו בארגון המסמכים המעיקים וניווטו עבורם את הבירוקרטיה המורכבת. השמחה הראשונה הציפה את הלב כאשר בנם הבכור, ילד מתוק עם מוגבלות שכלית התפתחותית, אושר לקבלת קצבת נכות. הייתה זו קרן אור ראשונה, שהפיגה מעט מהחששות הכבדים.

אך האתגר המשמעותי באמת ניצב בפניהם במאבק למען בנם השני, ילד בעל נפש עדינה המתמודד עם לקות תקשורת. לאחר אבחון ראשוני, הגישה המשפחה את הבקשה לביטוח הלאומי, וציפייה מתוחה אפפה את ביתם לקראת הוועדה. הבקשה לאבחון פסיכודיאגנוסטי נוסף מטעם המוסד הציפה תחושות מעורבות – תקווה לקידום התהליך לצד חשש מפני עיכובים נוספים.

הבשורה על הדחייה הייתה מכה קשה. תחושת תסכול עמוקה ואכזבה מרה הציפו את ההורים. האם, אישה חזקה ועקשנית, סירבה להרים ידיים. ליבה נקרע מצער על בנה, והיא חיפשה בכל כוחה כל דרך אפשרית לעזור לו. בתקופה מורטת עצבים זו, היא נאחזה בכל עצה טובה, בתקווה קטנה שתביא ישועה.

ההתלבטות האם לערער הייתה קשה מנשוא. פחד מהלא נודע, חשש מפני מאבק נוסף ומייגע, אך גם נחישות עזה לא לוותר על זכותו של בנם. לאחר התייעצויות רבות, ובהן גם התייעצות משמעותית עם האדמו"ר, קיבלו ההורים חיזוק ותמיכה שהובילו אותם להחלטה לצאת לדרך נוספת ולהגיש ערר.

במהלך הערר, הבקשה לאבחון פסיכיאטרי נוסף הציפה שוב רגשות מעורבים – חשש לצד תקווה שאבחון מעמיק יותר יבהיר את מצבו של בנם. ימים של חרדה וציפייה מתוחה חלפו עד שהגיע מכתב רשמי מביטוח הלאומי עם הבשורה המיוחלת: בנם אושר לקבלת קצבת נכות מלאה, בתוספת תשלום רטרואקטיבי משמעותי. דמעות של אושר ורווחה שטפו את פניה של האם. תחושת הקלה עצומה הציפה את בני המשפחה, לאחר חודשים ארוכים של מאבק בלתי מתפשר.

סיפור זה, יותר מכל, הוא עדות לכוחה של התמדה, אהבה בלתי מתפשרת של הורים, והחשיבות העצומה של ליווי מקצועי אמפתי ומבין. אנו ב"אפשרי" גאים להיות חלק ממסעות כאלה, להוות משענת ותמיכה למשפחות יקרות בדרכן למימוש זכויות יקיריהן. זכרו תמיד, אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית – ישנם אנשים טובים שרוצים בטובתכם ויכולים להוביל אתכם בבטחה אל עבר המטרה.