רק לאחר שנתיים (!) הצליחה מאבחנת להניח את האצבע על הבעיה, ולהגדיר את הלקות הנדירה ממנה סבל יוסי. בהדרכת היועצת, אספו ההורים מסמך למסמך ודו"ח לדו"ח, הגישו תביעה וחיכו קרוב למחצית השנה לוועדה שנקבעה על ידי הביטוח הלאומי. ואז חיכתה להם הפתעה מרה: התביעה נדחתה! המאבחנת, התברר למפרע, אינה מוכרת ע"י הביטוח…
אמו של יוסי קיבלה את הבשורה בייאוש מוחלט. "להתחיל הליך אבחוני חדש?! אין מה לדבר!" הודיעה נחרצות. די להם במה שעברו עד עתה עם יוסי, ובאוברדרפט שצברו בשל כך. 'אם אין קצבה, אין לי מאין לשלם אבחון נוסף' קבעה האם, 'ומה שיהיה – יהיה'.
הנציגה המסורה של 'אפשרי', שהכירה את 'תיק יוסי' לפני ולפנים וכאבה את ההידרדרות שבמצבו, מיאנה לקבל את הדברים כפשוטם. בלי ידיעת ההורים, ובתחושה ברורה כי היא פועלת לחינם, הגישה הנציגה ערר לביטוח הלאומי. 'ידעתי שאין שום סיכוי בדרך הטבע', סיפרה לאחר מכן, 'אולם לא יכולתי להניח להם ללכת כך לסבלותיהם… הוספתי כמה פרקי תהילים שידעתי בעל פה, ובכאב לב, הדחקתי את הנושא ממחשבתי'.
סיפורה של משפחת ל', משפחתו של יוסי, החל לפני שנתיים וחצי, בחודש אלול. בשבוע שעבר קיבלו ההורים מכתב מביטוח הלאומי המספר להם כי הערר – עליו לא ידעו כלל – התקבל, וכי הם זכאים לקצבה שתופקד בחשבונם כבר בראשית השבוע הבא. 'יותר מדמעה אחת הזלתי בגינו של יוסי, עכשיו לפחות היו אלו דמעות שמחה…' סיפרה לנו נציגת 'אפשרי'. כמובן, המשפחה זקוקה עדיין לעזרה רבה. צוות 'אפשרי' יהיה שם לצידם, כפי שהיה עד עתה, באכפתיות, צנעה ודבקות במטרה.