הוריה של ש' היו שייכים לז'אנר של חרדת בירוקרטיה. למרות שש' למדה במסגרות של חינוך רגיל, היא הייתה תמיד בתחתית העקומה ו'גירדה' בקושי ציוני סף. בתוספת לצליעה קלה ממנה סבלה, יכולנו להוציא עבורה קצבה מכובדת, אולם חילוץ הטפסים המתאימים ושיתוף הפעולה מההורים התנהל בקצב נינוח עד מאוד, שלא לומר נינוח מדי.

הוצאנו עבורה קצבה פעם אחת, החידוש 'נתקע' אצל ההורים ובהמשך התבשרנו כי ש' התארסה בשעה טובה ומוצלחת. שמחנו בשמחתה ותהינו כיצד יסתדר הזוג.

כשאישה נמרצת ואנרגטית התקשרה למשרדי 'אפשרי' והציגה עצמה כחמותה הטרייה של ש', לבנו עצר פעימה לרגע – ההזמנה על לוח המודעות בישרה כי החתונה התקיימה שלשום, מה כבר מפריע כל כך לשוויגער? אבל הגב' שמעבר לקו לא רצתה להתלונן וגם לא לבקש עזרה בהתנהלות השוטפת של הבית הצעיר. 'קלטתי שהקצבה נסחבת' אמרה לנו, 'וקיבלתי ייפוי כוח מההורים להתקדם עם הסיפור.מה חסר? מה צריך?' תוך מספר שבועות הוסדרה קצבה על סך 4,291 – סכום שאף עלה על זכאותו של הבעל הצעיר.

'כשזוכים לחתן זוג של בעלי מוגבלויות', אומרת גב' בתיה, מלווה זוגות מטעם 'אפשרי', 'חשוב מאוד לקחת אחריות על הנושא הכלכלי, לחלק את תחומי הסמכות ולדאוג שהזוג יקבל את מלוא הסיוע המגיע לו'. במקרה הזה, המחותנת רק הועילה לקבל את מה שהיה אמור להינתן מזמן… ועם סגירת החדשה – מזל טוב לזוג הצעיר להולדת בנם בכורם, בשעה טובה ומוצלחת!